האם נכון להורה להודות בפני ילדיו כי טעה, ולהתנצל?
בוודאי שכן!
צפוי שבמשפחה “נורמלית” יתעוררו ויכוחים בין ההורים לילדים, הרי לא חסר על מה – החל בסידור החדר, הכנת שיעורים, ועד לשעת החזרה מבילוי. “אוף… לא בא לי”, היא תגובה שגרתית של ילדים למול דרישות ההורים. מכאן קצרה הדרך להתלקחות רבתית. בתוך כל המהומה, עם התחממות האוירה, יכולים להיזרק לחלל משפטים “יצירתיים” כמו: “עוד מילה אחת ואני…..”; “נמאס כבר מהטיפשות שלך”… ; “לא סתם אין לך חברים”…”כאן אתה פותח את הפה, בבי”ס אתה דג….”
לאחר שהאוירה נרגעה, ההורה עשוי להתחרט על חלק מה”מחמאות” שהעניק ביד רחבה, ולמחרת כבר יבצע “פעולות הדחקה” של הארוע, בתקווה שהילד יחזור לשגרת יומו ו”ישכח מהסיפור”.
הורים – זה לא כך! ילדים זוכרים! חוויות שכאלה נחרטות בזכרונם, גם אם אינם מבטאים זאת כלפי חוץ, זה נשאר שם ומלווה אותם ביום יום. תתכן אף השפעה בהמשך על יחסיהם החברתיים, זוגיים והתעסוקתיים. כפי שהילדים זוכרים שנים! את המחמאות שקיבלו מההורים, כך, אולי אף יותר, יזכרו את מילות הביקורת, האכזבה והתוקפנות שגילו ההורים כלפיהם. אין זה מקרה, כי גם בקרב מבוגרים קיים הצורך (הילדי) לשתף את ההורים בהצלחתם, וכשאלה כבר אינם, חשים צביטה בלב.
אז כן! ילדים זוכרים ומעריכים הורה שהבין כי טעה או הגזים בתגובתו, ומצא לנכון לומר להם זאת. “כעסתי על איך שהתנהגת, אבל אולי הגזמתי בתגובה שלי”…. ; “נורא הרגזת אותי, אבל אני חושבת שהייתי צריכה להגיב אחרת”….. ; “מצטער אם הגבתי בכעס רב מדי”. אין לתאר ההשפעה החיובית של משפטים מעין אלו.
חשוב להשקיע מחשבה לקביעת העיתוי והסביבה הנכונה לניהול השיחה – בבית, בהליכה, בפארק, בית קפה וכו’ – כל אחד והמקום המועדף עליו. מחווה כזאת ממלאת את הילד בתחושה גדולה של סיפוק, על כך שההורה אינו אטום כלפיו, ומבין כי פגע בו. שיחה חיובית שכזו עשויה למנף ולשפר את התקשורת והאוירה בתוך המשפחה. (כמובן שהדבר לא נבנה ביום אחד, וצריך להמשיך להשקיע בכך).
במשפחות בהן הכעסים והמריבות הם יומיומיים, כל תועלת לא תצמח בהתנצלות או בהודאה בטעות, שהרי ממילא הדברים יחזרו על עצמם. במצב זה מומלץ לפנות להתייעצות עם גורם מקצועי מתאים, אשר יסייע במתן כלים מעשיים בנסיון לשפר את התקשורת בין בני המשפחה.
בני אדם בכל גיל ובכל תחום נוטים להימנע מלהודות כי טעו (לא נרחיב כאן את הסיבות לכך). חשבתם לעצמכם כמה פעמים ציפיתם מהצד השני שיאמר “טעיתי… מתנצל”… וזה לא קרה… מה הרגשתם?
אז, אולי תנסו זאת עם ילדיכם…
מתי .ס.