אינפלציה באבחונים ובמתן תרופות? חומר למחשבה!
קראתי בעיון רב את ספרו של הפסיכיאטר האמריקאי הנודע פרופ’ אלן פרנסיס, “לא נורמליים”! הספר תורגם לאחרונה לעברית ועוסק בניתוח התהליכים שהביאו, לדבריו, לשימוש מורחב ומוגזם באבחונים ובתרופות פסיכיאטריות (בילדים ומבוגרים כאחד). פרופ’ פרנסיס זכה למעמד מיוחד בקהילת הפסיכיאטרים בארה”ב והנו העורך של ה- 4 DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי). ספרו מיועד לבעלי מקצוע בתחום הטיפול, ולקהל הרחב.
היה לי קל מאוד להזדהות עם טיעוניו המנומקים בשכל רב ובמקצועיות רבה. השקפתו המקצועית כפסיכיאטר מוביל, מתיישבת עם נסיוני והתרשמותי המקצועית, בעיקר בשנים האחרונות, מהשימוש ההולך ומתרחב באמצעים אלו.
“עליית המדרגה” בשימוש באבחונים לסוגיהם ובתרופות פסיכיאטריות – לילדים ומבוגרים (גם ע”י רופאי משפחה), הביאה אותי לנקוט במשנה זהירות בבואי להפנות מטופל לגורם רפואי, לשם בדיקת התאמתו לטיפול תרופתי. פעמים רבות זהירות זו נמצאה משתלמת. יש לזכור, כי קיימים כלים טיפוליים מגוונים הידועים ביעילותם, אשר מאפשרים “לחסוך” את השימוש בתרופות.
אין להמעיט מיעילותו ונחיצותו של הטיפול התרופתי, בוודאי באותם מקרים, שבלעדיו מצבו של הפונה לא רק שלא יוטב, אלא אף עלול להתדרדר.
ספר מעניין, המעשיר אותנו בתובנות חדשות.
מתי.ס.