"אני מרגיש שהטיפול לא מתקדם לשום מקום"… "לא מתאים לי שהמטפל בקושי מדבר"… "משהו בכימיה בינינו לא עובד"… "אני לא מרוצה, אז מה נכון לעשות…ואיך?"…
ההחלטה לפנות לטיפול פסיכולוגי מתקבלת לרוב לאחר לבטים לא מעטים. משהוחלט, מתפנים לברר שמות של מטפלים מומלצים העוסקים בטיפול בתחום המבוקש.
תחילת הטיפול מלווה לרוב בתקווה וציפיה לתהליך שיביא עמו שינוי או פתרון של הקשיים שלשמם מגיעים לטיפול.
לעיתים, לאחר מפגשים ספורים או יותר, מקננת אצל המטופל תחושה של אי נוחות, תסכול ואכזבה, על כי הטיפול אינו תואם את ציפיותיו: "משהו לא זורם בינינו"…. "לא מרגיש שהוא באמת מבין אותי"…. "לא מרגיש שיש למטפל כיוון"…
טבעי שעולות שאלות ומתעוררים ספקות בשלבים הראשונים ואף המאוחרים יותר של הטיפול. יש לזכור, כי הטיפול מתנהל מתוך אינטראקציה קרובה, בין שני אנשים שהיו עד כה זרים לחלוטין, ובמסגרת זו, על המטופל להתמודד עם תהליך הדרגתי של חשיפה, שאינה קלה כלל וכלל. אין פלא איפה, שהתהליך כרוך בספקנות רבה, הססנות ומבוכה, ובמקביל, בציפייה דרוכה להקלה, שינוי וריפוי.
"הערכת מצב" פנימית מתקיימת בתם כל מפגש, מתוך רצון לבחון את יעילותו של הטיפול ומכוונותו למטרה. מרכיב משמעותי בהערכה זו, עוסק בהערכת המטופל את איכות הקשר עם המטפל, האם קיימת "כימיה" חיובית ביניהם: "אני מרגיש שהוא מבין אותי", "אני מרגיש שהאווירה בחדר טובה ונכונה לי", או לחילופין שמרחפת תחושה של ריחוק וקושי בתקשורת: "אני מרגיש שקשה לי להתחבר אליו".
דילמות אלה, טבען שיעלו בתחילתו של טיפול ואף במהלכו. העיסוק וההתמודדות עמן מהווה מרכיב חשוב בדו- שיח הטיפולי, ביכולתן לקדם ולהיטיב עם התהליך, או לגרוע ממנו, עד לכדי הגעה לתובנה כי הטיפול אכן מקוטע, תקוע ומדשדש.
ראוי להדגיש, כי טיפול פסיכולוגי, אינו חף מקשיים ומבעיות, הוא אינו יכול להבטיח הצלחה. הוא כן אמור להבטיח השקעה, מקצועיות ורצון כן ואמיתי להביא לשינוי והקלה. ולמרות זאת, לעיתים, מסיבות שונות, עם כל הרצון הטוב והכוונה החיובית של שני הצדדים, הטיפול לא מצליח "להתרומם" לאכזבת שני הצדדים, המבינים כי יהיה זה נכון לסיימו בטרם זמן, מבלי שהשיג את יעדיו. מיותר לציין מה גודל התסכול והאכזבה שחווה המטופל במצב זה.
במידה והחלטתם ללכת לטיפול, וברצונכם ליעל ולשפר את יכולתכם בבחירת המטפל המתאים ,תוכלו להיעזר בנקודות הבאות.
1. השקיעו מאמץ בקבלת המלצה חמה על מטפל פוטנציאלי. דרך זו עדיפה על בחירה אקראית מתוך רשימת מטפלים בלתי מוכרת לפונה. במידה ואין בידכם המלצה, נסו לקבל את המידע ברשת (המלצות, ביקורות)
2. קיימות גישות טיפוליות שונות. ישנה חשיבות רבה להתאמה של הגישה הטיפולית למטופל הספציפי. במידה והנכם מודעים ומתמצאים, באופן כללי בגישות הטיפוליות וידועה לכם הגישה המועדפת עליכם, חסכו זמן וקבלו המלצה על מטפל העובד בשיטה זו. לדוגמא- מטופל אשר מגלה התאמה טבעית לCBT ואינו נוטה לגישה הדינאמית, מומלץ לו לבחון מטפלים העוסקים בCBT. במידה ואינכם מתמצאים בגישות הטיפוליות השונות נסו לקבל אינפורמציה על כך דרך חברים, מכרים, אינטרנט ועוד.
3. בדקו עם עצמכם איזה סוג מטפל מועדף עליכם. מטפל שנוטה לנהל דו שיח עירני- "מטפל שמדבר יותר" או מטפל המרבה להאזין ומגיב באופן ענייני, בהתאם לצורך- "מטפל שממעט לדבר" כל מטופל והעדפתו הטבעית.
4. המפגש הראשון עם המטפל נועד להיכרות ראשונית ולהתרשמות של המטפל מהמטופל ומהנסיבות שמביאות אותו אליו.
אל תשכחו שהראיון הוא הדדי! גם אתם מבקשים להתרשם באופן ראשוני מהמטפל, מאישיותו, אופיו וסגנונו.אל תחסכו בשאלות-
מהי גישתו הטיפולית
סגנון העבודה שלו
מה התרשמותו הראשונית מהסוגיה המציקה שמביאה אתכם אליו ?
איך הוא רואה את התהליך הטיפולי ?
כמה זמן להערכתו הטיפול אמור להימשך?
בתם הפגישה, אין הכרח לקבוע מועד לתחילת הטיפול, בקשו כמה ימים לשקול את התרשמותכם הכוללת מהמפגש הראשון. ורק לאחר מכן הגיעו להחלטה אם ברצונכם להמשיך בטיפול או שהמטפל הספציפי אינו נראה לכם. סמכו על האינטואיציה שלכם.
5. אם במהלך השיחות הראשונות או בכל שלב של הטיפול הנכם חשים באי נוחות, לא מבינים או מובנים, מרגישים שיש קצר כלשהו בתקשורת, מתוסכלים, כועסים….. אל תשמרו זאת לעצמכם!
שתפו את המטפל בכך!
הימנעות מלשתף את המטפל במחשבותיכם ורגשותיכם גוררת עמה עיכוב ופגיעה בטיפול. בעצם פגיעה בכם.
לעומת זאת, כאשר משתפים את המטפל בתחושותיכם, ניתן לבררן ולבחון את מקורן, מה שמאפשר לרוב להמשיך את התהליך הטיפולי, אף ביתר שאת.
במידה והדיון עם המטפל ביחס לתחושותיכם אינו מוביל לשום מקום והדבר חוזר על עצמו פעם או פעמיים נוספות ייתכן והטיפול הספציפי אינו נכון לכם.
כדאי יהיה לשקול את צעדיכם מחדש.
**תובנות והמלצות אלו הינם תוצר של ניסיון רב שנים בטיפול ונועד להקל עליכם בתהליך בחירת המטפל וסוג הטיפול.
