הנחיית קבוצות

המאה ה-20 אופיינה בשינויים דרמטיים בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה, התחבורה והכלכלה. לנוכח העולם המשתנה לנגד עיניו נאלץ האדם המודרני להתמודד עם אתגרים חדשים אשר אילצו אותו לשפר את מיומנויותיו המקצועיות והבין אישיות, ואת יכולתו לעמוד במצבי לחץ. הרצון לשרוד בעולם המשתנה, דרש ממנו להתמודד עם עולם מושגים חדש – השגיות, תחרותיות, מקצוענות, ושאיפה למצוינות, וכל אלו הגבירו גם את המתח ואת הלחץ הנפשי עימם יש צורך להתמודד. לצורך זה פנו רבים למסגרות הדרכה וטיפול קבוצתיות, שיתרונן בדיוק בתחומים אלו. זאת, בהיותה של הקבוצה מעין מיקרוקוסמוס של החיים בחוץ, המאפשר לימוד, תרגול, ורכישת מיומנויות נדרשות, בסביבה תומכת ואוהדת.

בשונה מטיפול קבוצתי, הנושא אופי טיפולי העוסק ברבדים העמוקים והלא מודעים של האישיות, הסדנאות הקבוצתיות המתקיימות במכוננו עוסקות בלימוד, תרגול ושיפור המיומנויות ודרכי ההתמודדות במצבים שונים, כולל מצבי מתח ולחץ, הודות לידע ולכלים היעילים והמעשיים שנרכשים במסגרת הסדנה. הסדנאות השונות עוסקות, כל אחת, בנושא ובמטרה אשר לשמה נועדה.

הסדנאות במכון מונחות ע”י צוות פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בעלי נסיון ומיומנויות רבה בתחום הנחיית הקבוצות.

אישיותו של המנחה ומקומו בתהליך הקבוצתי

המנחה, הוא אשר מנווט ומוביל את התהליך הקבוצתי. טבעי שייצור ציפיות גבוהות מחברי הקבוצה, המצפים לרכוש ממנו ידע, כלים ומיומנויות בתחומים שלשמם הגיעו לקבוצה. המנחים, באופן טבעי, נבדלים האחד מהשני באישיותם, בסגנון עבודתם, בטמפרמנט, ובאווירה שהם יוצרים בקבוצה – כל מנחה והניואנסים הייחודיים לו. לצד נבדלות זו, עליו לשלוט באופן מלא בתכנים התיאורטיים והמעשיים, תוך שהוא מקרין נסיון ומיומנות בהנחיית קבוצות, כמו גם מסוגלות להתגמש ולהתאים עצמו למצבים משתנים בקבוצה, מבלי לסטות מהמטרה אשר לשמה נועדה הסדנה.

קרל רוג’רס (1979) בספרו “יעוץ ופסיכותרפיה” רואה במנחה דמות שאינה מתנשאת, בעלת רגישות לאינטראקציות בין אישיות, יכולת אמפטית ויכולת לשמור על איזון בהבעת רגשותיו. לאישיותו ולדרך התנהגותו, השפעה רבה על הקבוצה.

התכונות והיכולות הנדרשות מהמנחה נובעות ממרכזיותו ומחשיבותו להצלחת התהליך הקבוצתי.

Checking...