מרגע לידתו נדרש הילד להסתגל למעברים בחייו, יש אומרים, לעיתים טראומתיים, מרחם אמו המוגן למציאות חדשה ולא מוכרת. בהמשך הוא נדרש כל פעם מחדש להסתגל לשינויים נוספים בחייו – מטפלת, פעוטון, גן, כיתה א’, תיכון… כל מעבר דורש מהילד הרחבה של המיומנויות על מנת לעבור בהצלחה לשלב ההתפתחותי הבא.
הגישות הפסיכולוגיות ההתפתחותיות מקדישות מקום מרכזי לשלבי ההתפתחות השונים אותם עובר אדם משנות ילדותו נערותו ובהמשך חייו כבוגר.
ג’ון בולבי – פסיכואנליטיקאי בריטי, מייחס חשיבות מכרעת ב“תיאוריית ההתקשרות“ שלו, לקשר הראשוני בין התינוק לאמו ליצירת בטחון ואמון בסיסי, המהווים בסיס להסתגלות תקינה בשלבי ההתפתחות העתידיים.
פעמים רבות שינויים אלה שחווה הילד נראים שגרתיים וטבעיים, ואכן, לרוב הם חולפים תוך הסתגלות תקינה וחיובית, גם אם יודעים עליות ומורדות.
קיימים מקרים בהם ילדים מתקשים לעיתים להתמודד עם מעברים ושינויים אלו, מסיבות שונות של חרדה, חוסר בטחון, בעיות קשב וריכוז וכד’ – המקשים על הסתגלותם למצבים חדשים.
לדוגמא – ילד המתחיל לימודיו בכיתה א’ נדרש להסתגל למסגרת בית ספרית על כלליה וחוקיה “הנוקשים”. עליו להסתגל לדרישות הלימודיות, לסביבה החברתית החדשה, לשבת בכיתה בשקט מבלי לצאת החוצה “כשנמאס”, להתרכז בשיעור וכו’. במקביל, הוא גם מתמודד עם שינויים בסביבה המשפחתית – חלקם משמחים – חלקם פחות, כמו מעבר דירה, מעבר לחו”ל, לידת אח, מתחים בתוך המשפחה, קשיים כלכליים ועוד. רבים מצליחים להסתגל למצבים המשתנים, אחרים – עלולים להתקשות בכך.
חשוב לציין כי סיבות שונות יכולות להוביל לקשיי הסתגלות, על כן יש הכרח באיתורן, על מנת שניתן יהיה למנוע העמקה והחרפה של המצב.
נוער מתבגר חווה אף הוא שינויים משמעותיים – המעבר מהחטיבה לתיכון עלול לגרום אף הוא לקשיים, גם אצל מי שקודם לכן לא נראה כי סבל מקשיי הסתגלות. המסגרת החברתית החדשה, פנים בלתי מוכרים בכיתה, הדרישות הלימודיות הגבוהות, קשיים במסגרת המשפחתית, בעיות רפואיות, קשיים של גיל ההתבגרות (דימוי עצמי וגופני נמוכים תופסים מקום מרכזי בעולמו של המתבגר) ועוד. סיבות אלה ואחרות עלולות להשפיע על יכולת ההסתגלות של התלמיד למסגרת הלימודית. מכאן החשיבות הרבה שאנו מייחסים לברור מקור וחומרת הקשיים, ובהתאם לכך נקבעת האסטרטגיה הטיפולית.
מתי כדאי לפנות להתייעצות מקצועית
פעמים רבות ילדים/נוער מתקשים לתאר ולהסביר את קשייהם, אם מחוסר מודעות והבנה מספקת של הקשיים, או מתוך אי נעימות, “בושה” וחשש מביקורת ומביטויי אכזבה מצד ההורים, ודמויות משמעותיות נוספות. גם ההורים לרוב אינם מיומנים בזיהוי של הקשיים, האם אכן מדובר בקשיי הסתגלות, או בקושי חולף, שסיבותיו לא תמיד מובנות.
תסמינים שונים יכולים להצביע על אפשרות לקשיי הסתגלות. הבולטים מבניהם:
במידה וההורים/הצוות החינוכי מבחינים, לאורך שבועות, בשינויים בהתנהגות ובמצב הרוח, בתסמינים המוזכרים לעיל, או בחלקם, מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית, לברור מקור הקשיים, אופיים ומידת חומרתם.
השאלות העיקריות העומדות בפני המטפל:
בתם האבחנה והערכה של הקשיים, ניתן יהיה להמליץ על הגישה הטיפולית המתאימה.
למידע נוסף על קשיי הסתגלות ניתן לקרוא כאן.
ליצירת קשר– ניתן להתקשר אלינו במספר הטלפון 03-6202853 או דרך טופס צור הקשר: