טיפול קוגניטיבי התנהגותי

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הפך בשנים האחרונות לאחת מהגישות הנפוצות בתחום הטיפול הנפשי בילדים ובמבוגרים כאחד. הוא עומד בשורה אחת עם הגישות הפסיכודינמיות הקלאסיות (פרויד וממשיכיו). לאורך שנים נחשב ערוץ טיפולי זה למוגבל, מצומצם, וטכני למדי לעומת הגישות הדינאמיות, הנחשבות למקיפות, מעמיקות ויסודיות יותר, הנוגעות ברבדים העמוקים של האישיות ונפש האדם. עם השנים, לאחר שהוכחה יעילותו בטיפול בהפרעות שונות, כמו חרדה, פוביות, דכאון, פוסט טראומה, הפרעות אכילה ועוד, הפך הCBT  למקובל ומוערך בקרב רבים מהעוסקים בתחום הטיפול הנפשי. ה-CBT הינו פחות שאפתני מהטיפול הדינאמי, רואה את עיקר תפקידו בהקלה ובהפחתה של מצוקה ספציפית מתוך הנחה כי הקלה והפחתה של המצוקה תביא עמה שיפור בתפקוד ובאיכות החיים.

מהם עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי CBT

הCBT- מהווה מטריה למגוון תיאוריות ושיטות טיפול קוגניטיביות התנהגותיות הפועלות עפ"י עקרון משותף, לפיו ניתן להגיע לשיפור משמעותי בתפקוד ע"י שינוי בתפיסת המציאות של המטופל. תהליך השינוי מתאפשר באמצעות הטיפול הקוגניטיבי, המתמקד במחשבות, תפישות ואמונות, בשילוב הטיפול ההתנהגותי, העוסק בשינוי הרגלים והתנהגות בעזרת טכניקות וכלים התנהגותיים הניתנים בקלות יחסית ללמידה, וידועים לרוב ביעילותם.

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מניחה כי קשיים רגשיים, כמו חרדות לסוגיהן, דכאון וכו', מקורן בדפוסי חשיבה מוטעים בעלי אופי שלילי, הגורמים לפגיעה ולקשיים בתחום הרגשי, כלומר "בשגיאות קוגניטיביות" כמו: הסקת מסקנה בניגוד למידע קיים, התמקדות בפרט אחד מתוך ההקשר הכללי, הגעה למסקנה כללית בלבד על סמך אירוע יחיד, טעות בהערכה של הסיטואציה המביאה להעצמה או הנמכה של התגובה , Willkes & Al 1994)בק ואחרים 1995, אגמון ורוזנפלד 1995). על כן, יש להתמקד בהגדרת המחשבות האוטומטיות הגורמות לכך, לפעול לשינוי המחשבות, התפיסות והאמונות ולתעלן לאפיק ריאלי מאוזן ומציאותי יותר ((Wilkes at Al 1994. המטרה היא להגיע ליחסי גומלין הרמוניים בין הקוגניציה הנשענת על בסיס מאוזן, שקול, התואם יותר את המציאות, לביו התגובות הרגשיות הנובעות ממנה.

לדוגמא – חוויה שלילית של סירוב לקשר מצד בחורה עלול במקרים מסויימים לייצר אצל המחזר המאוכזב תחושות שליליות של כשלון, כעס, חרדה, וחוסר בטחון – "כנראה שאני לא שווה מספיק",  "אני אולי לא נראה מספיק טוב", "שונא אותן ואת הפוזות שלהן". כשלון נוסף עלול להעמיק תחושות אלה ולקבע רגשות תסכול, כעס, אכזבה וחוסר אונים, עד לכדי נסיגה ביכולת התפקוד במישור שבינו לבינה, ועד להמנעות מנסיונות חדשים.

באמצעות הטיפול הקוגניטיבי ניתן יהיה להאיר את הסוגיה מזוויות נוספות שהמטופל כלל לא היה מודע להן, ובכך לעודדו להמשיך בנסיונותיו – הפעם ממקום התואם יותר למציאות האמיתית, המודע לנקודות "החלשות" שלו, שבלי משים גררו אותו לשפוט בחומרה את עצמו ואת המציאות סביבו.

הטיפול ההתנהגותי מהווה שלב משלים לטיפול הקוגניטיבי באמצעות הכלים המעשיים הידועים ביעילותם שהוא מעניק למטופל, על מנת שיוכל להוציא לפועל ולממש את התובנות החדשות שרכש בטיפול הקוגניטיבי.

מובן על כן מדוע מכונה הטיפול "קוגניטיבי-התנהגותי" – בהיות שתי הגישות שזורות ושלובות האחת בשניה.

לדוגמא – אדם החרד ממעליות, באמצעות הטיפול הקוגניטיבי יגיע לתובנות חדשות הקשורות לחרדה זו, שאינה פרופורציונאלית ביחס ל"איום" הצפוי. ניתן לשער כי בעקבות כך, יחול אצלו שינוי לטובה בהבנה ובגישה הכללית שלו לגבי השימוש במעלית. למרות זאת סביר מאוד כי יתקשה עדיין, להתקרב למעלית. כאן משתלב הטיפול ההתנהגותי, אשר בזכות טכניקות התנהגותיות שונות של הרפיה, דמיון מודרך וכו', יעזור לו להתמודד באופן מעשי עם החרדה והרתיעה מכניסה למעלית. לאחר מספר תרגולים מובנים, ניתן לרוב להניח, כי השימוש במעלית יהפוך לשגרה.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עוסק בתחומים הבאים:

הפרעת חרדה כללית וספציפית, פוביות למיניהן (קרא עוד), חרדה חברתית, ביטחון ודימוי עצמי,הפרעה טורדנית כפייתית,דיכאון,הפרעת דחק פוסט טראומה,הפרעות אכילה,הפרעות שינה,מחלות פיזיות כרוניות,אבל מורכב,הפרעות מיניות.

מתי מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

ה CBT הנו לרוב טיפול קצר מועד האורך בין 10-15 מפגשים בלבד, אשר נועדו לטפל באופן ממוקד בקשיים וסימפטומים ספציפיים, ברמת חומרה עד בינונית, כמו חרדות לסוגיהן, דיכאון (לא מז'ורי) וכו'. כאשר הקשיים הם מקיפים ו/או עמוקים, לרוב יהיה מומלץ לנקוט בטיפול דינאמי מעמיק בשילוב אלמנטים מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, במידה ויעלה הצורך בכך.

תנאי בסיסי לקיומו והצלחתו של טיפול CBT הוא רמת מוטיבציה גבוהה של המטופל וכוחות פנימיים להתמודד עם הקשיים. הטיפול שהנו קצר מועד מחייב השקעה ב"שיעורי בית" ותרגול יום יומי, ללא כן, הוא יאבד מיעילותו. לכן אנו מייחסים חשיבות רבה לרמת המוטיבציה, למידת הרצינות והמחויבות של המטופל לתהליך הטיפולי.

שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית CBT הנהוגה במכון רעות

הגישה הטיפולית במכוננו מתמקדת בנושאים ובקשיים ספציפיים ברמת חומרה קלה-בינונית, המתאימים לטיפול קצר מועד, כמו חרדת בחינות, חרדת טיסות, דיכאון תגובתי, דיכאון לאחר לידה וכו'. במידה והקשיים הנם ברמת חומרה למעלה מבינונית הם יטופלו, במכוננו, בגישה דינאמית בשלוב אלמנטים מה CBT, על פי הצורך.

מהלך הטיפול

מפגש היכרות עם המטופל – מפגש זה מתמקד ברקע של המטופל – המשפחתי, לימודי-השכלתי, תעסוקתי, רגשי, בריאותי וכו'. בנוסף נבחנת הסוגיה המציקה – טיבה, אופייה, חומרתה ומידת התאמתה לטיפולCBT . נבדקת רמת המוטיבציה, הרצינות והמחוייבות לתהליך הטיפולי.  במידה וקיימת התאמה לטיפולCBT , יינתן הסבר מפורט מידי המטפל, על מהלך ושלבי הטיפול. המפגש הבא יוקדש לתחילתו של הטיפול הקוגניטיבי.

הטיפול הקוגניטיבי – הטיפול עוסק בהכרת אופי ודרך החשיבה של  המטופל, בהגדרת המחשבות האוטומטיות השליליות הגורמות לקשיים הרגשיים שלו. בהמשך לאחר שהמטופל הפנים את נטייתו לחשוב "שלילי" ולהחמיר עם עצמו, הטיפול – בעזרת טכניקות וכלים קוגניטיביים – פועל לשינוי המחשבות והאמונות, לתעלן לאפיק ריאלי, מאוזן ומציאותי יותר. בהמשך עוברים לשלב האחרון בטיפול – הטיפול ההתנהגותי.

הטיפול ההתנהגותי – הטיפול ההתנהגותי פעמים רבות הנו הכרחי, ובלעדיו יהיה קושי ליישם את התובנות הקוגניטיביות שהושגו בשלב הקודם. הטיפול ההתנהגותי עוסק בשינוי ההתנהגות, בעזרת כלים מתאימים, על מנת שניתן יהיה ליישם באופן מעשי את ההבנות החדשות שרכש המטופל. שלב זה משלב במסגרתו גם אלמנטים קוגניטיביים שתפקידם לתמוך בתרגולים ההתנהגותיים.

בתום השלב ההתנהגותי, הטיפול מגיע לסיומו בשיחה מסכמת, בה מעלים המטפל והמטופל את התרשמותם מהתהליך, דנים במידת הצלחתו ויעילותו ביחס למטרה שלשמה הוא נערך.

 

ביבליוגרפיה:

אגמון ש. ורוזנפלד י. (1995) "טיפול קוגניטיבי בדיכאון לפי בק" שיחות (1) 29-36

בק א.ט., וויליאמס מ.ג., וסקוט ג. (1995) "תרפיה קוגניטיבית עקרונות והדגמה", הוצאת "אח".

Willkes T.C.R., Belsher G., Rush A.G.& Frank E. (1994) "Cognitive Therapy for Depressed Adolescents", The Guilford Press