דימוי עצמי

ביטחון ודימוי עצמי

העיסוק בדימוי ובביטחון העצמי, מלווה אותנו תכופות בכל מישורי החיים – בשיח שלנו עם עצמנו, עם סביבתנו, במשפחה, לימודים, חברים, צבא, עבודה ועוד.

התיאוריות הפסיכולוגיות השונות, מקדישות תשומת לב מיוחדת לתהליכים ההתפתחותיים בתקופת הילדות והשפעתם על הבניה והגיבוש של הדימוי והביטחון העצמי, המהווים מרכיב מרכזי בעמוד השידרה שלנו. הגישות השונות מייחסות חשיבות רבה לתפקידם המכריע של ההורים בשנות הילדות הראשונות.

ילד הגדל באוירה ביתית, חיובית, מעודדת ותומכת, מלווה בהבנה ובתשומת לב, גם כאשר הוא "מאכזב" עקב קשיים בתחום הרגשי, לימודי או חברתי, עשוי להתמודד עם הקשיים ביתר הצלחה, עם בטחון עצמי השואב עידוד מההורים.

לעומתו, ילד אשר הרבה לספוג ביקורת מהוריו, כעס ואכזבה, עלול לפתח דימוי ובטחון עצמי נמוכים, המלווים בביקורת עצמית מייסרת. קולה של הביקורת העצמית הוא למעשה קולו של ההורה הביקורתי, הבלתי מרוצה. הביקורת העצמית גוררת עמה פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי וחוזר חלילה, האחד מתדלק את השני, במעגליות אין סופית.

גישות ושיטות טיפול שונות עוסקות בחיזוק ושיפור "העצמי" באמצעות הטיפול הפסיכולוגי הפרטני לסוגיו, טיפול קבוצתי, סדנאות לסוגיהן, אימון אישי וטיפול תרופתי.

קארל רוג'רס (1902-1987) מאבות הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה, ראה ב"עצמי" מושג מרכזי, בהיותו ה"גרעין הפנימי" המלכד של האישיות כולה. לתפיסתו, אדם מונע מרצון לממש את עצמו, רצון זה הנו המניע המרכזי בחייו. עיקר הקושי של האדם נובע מהפער בין "העצמי האידאלי" לבין "העצמי בפועל", ככל שהפער גדול יותר כך גדלה השפעתו השלילית על הדימוי והבטחון העצמי.

ויניקוט (1896-1971) רופא ילדים, פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר ילדים, מהמובילים המרכזיים ב"פסיכולוגיית העצמי" ייחס חשיבות רבה לקשרים הראשוניים בין האם לתינוק, לתקופת הילדות המוקדמת, ולהשפעתם על התפתחותו של "העצמי" עד להיותו מגובש ויציב. ככל שהקשר הוא חם, סבלני, מכיל ומחבק, כך הוא עשוי להתפתח ל"עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. קשר מתסכל, חסר סבלנות, הממעט בהפגנת חום – יחזק את המגמה להתפתחות של "עצמי מזויף", שהוא חסר בטחון בסביבתו, ומתנהג ב"כאילו", ע"י אימוץ של התנהגות מרצה וצייתנית, במטרה למנוע עד כמה שניתן תגובות של כעס, תוקפנות ודחייה מצד ההורה. לחילופין תאומץ תגובה של בכי וסרבנות מתוך כעס ומצוקה.

דימוי ובטחון עצמי לא תמיד "הולכים יחד"

פעמים רבות אנו כורכים דימוי ובטחון עצמי בערך אחד משותף –  אדם בעל דימוי ובטחון עצמי גבוה או נמוך, אך למעשה שני המושגים יכולים לקבל ערך שונה אצל אותו אדם.

לדוגמא – מחונן במתמטיקה יהיה בעל דימוי עצמי גבוה בתחום זה, יחוש עצמו "מעל כולם", אך ימנע מלבלוט ומלהפגין את כשרונו ברבים, מביישנות וחוסר בטחון.

הדימוי והבטחון העצמי אינם בהכרח מקיפים וכוללניים, אלא מתייחסים למישורים תפקודיים ספציפיים. יתכן כי אדם שיהיה בעל בטחון או דימוי גבוה בתחום אחד – באחר יהיה נמוך.

לדוגמא – בחור צעיר, אפשר כי יפגין בטחון רב כשחקן כדורגל/כדורסל ולעומת זאת בלימודים יפגין הססנות וחוסר בטחון… יעסוק במרוץ אופנועים, אך יבטא חרדה רבה מטיסה…  תופעה דומה תתכן כמובן גם במישור של הדימוי העצמי – בתחום הלימודי הדימוי יהיה גבוה, אולם במישור החברתי או הזוגי – יהיה נמוך.

מהן הסיבות לקשיים בדימוי ובבטחון העצמי?

גורמים רבים ידועים בהשפעתם על הבניה והגיבוש של הדימוי והבטחון העצמי. המרכזי שבהם, מתייחס לתהליכי הגדילה וההתפתחות של הילד, במשפחתו, בגן, בבית הספר ובהמשך דרכו כבוגר, חוויה טראומתית או מצב משברי לאורך החיים (תאונה, מלחמה, פיגוע, אובדן ועוד) עלולים לגרום להפרה של האיזון הפנימי ולערעור הבטחון העצמי.

הורים/משפחה – למקומם של ההורים בשנים הראשונות מיוחסת חשיבות רבה. ילד הגדל באווירה רגועה, תומכת, מבינה ומעודדת – לרוב יפתח "עצמי" מגובש ומאוזן, אשר יחזק את דימויו ובטחונו העצמי.

לעומתו, ילד הגדל באווירה בה ההורים מיעטו בעידוד ותמיכה, הרבו בביקורת ובחוסר סבלנות כלפיו, עלול לפתח דימוי ובטחון עצמי נמוך, מכיוון שהוריו, גם ללא כוונת תחילה, משדרים לו שהוא "אינו בסדר", וכי אינם מרוצים ממנו. הילד, הזקוק להגנת הוריו, לעידודם והכוונתם לשם גיבוש ה"עצמי" שלו, חש בלבול, אובדן כיוון ותסכול מהאכזבה שהוא גורם להוריו. חומת ההגנה שלו עלולה להתערער ולפגוע בדימויו ובטחונו העצמי.

קשיים בלימודים עלולים לגרום לתסכול רב ולביקורת עצמית – "אני לא שווה", "אני לא מספיק חכם כמו היתר", "בטח לא מעריכים אותי", "ההורים מאוכזבים ממני"…

קשיים בתחום החברתי  מיעוט בחברים, השתייכות לחבורה "שולית" בכיתה, עימות אקראי עם דמות מובילה בכיתה, התנכלויות, אלימות "ברשת", חרם וכו'.

אירועים טראומתיים – גירושין, אובדן, מחלה, תאונה ועוד.

גילאים בוגרים – אהבה נכזבת, כשלון במיונים למיניהם ליחידות מיוחדות, לאוניברסיטה, לעבודה מאתגרת ואטרקטיבית, גירושין, פיטורין, מחלה, תאונה ועוד.

זיהוי בזמן אמת והתייחסות מקצועית מתאימה, עשויה להקל ולמנוע, עד כמה שניתן, פגיעה משמעותית, ואף לסייע בעידוד וחיזוק של תכונות אלה.

מתי נכון לפנות לעזרה מקצועית?

חשוב לציין כי לרובנו נקודות תורפה וחולשה הקשורות לדימוי ולבטחון העצמי שלנו – דבר טבעי ואנושי. לרוב, אין בהן כדי להשפיע לרעה על התפקוד ומצב הרוח ביום יום בגלל אופיין המתון וההכרה שאיננו "נקיים" ממגרעות.

ואולם כאשר הקשיים פוגעים בתפקוד באחד התחומים או יותר – לימודים, עבודה, חברים, זוגיות ועוד, וגורמים למצוקה ומועקה יום יומית הפוגעת באיכות החיים – מומלץ לפנות לגורם טיפולי לשם קבלת יעוץ והכוונה להתמודדות יעילה ונכונה עם סוגיה מציקה זו.

 הגישה הטיפולית בדימוי ובבטחון עצמי במכון רעות

הגישה הטיפולית המועדפת נקבעת לאחר בחינה מדוקדקת של המקרה, בהתאם לגיל המטופל, היקף הקשיים, אופיים ומידת חומרתם.

ילדים

ילדים אשר ההפניה לטיפול מקורה בקשיים בדימוי ובבטחון העצמי, לרוב מומלץ טיפול פסיכולוגי פרטני " "Play therapy. הטיפול ילווה בהדרכת הורים אשר להם תפקיד מרכזי בהצלחתו של התהליך הטיפולי. לעיתים ההורים חסרי אונים ואובדי עצות לנוכח הקשיים של הילד ומאמינים כי ביטויי הביקורת, האכזבה והכעס יגרמו לילד "לעלות על פסים נכונים", וזאת מבלי להבין לעומק את הקשיים בהם הוא נתון, ולהשלכות השליליות של תגובותיהם.

פעמים רבות, כאשר מתעוררות בעיות לימודיות או חברתיות, ההורים בתסכולם "זורקים" את האשמה על המורה והצוות החינוכי, מבלי להיות מודעים לאחריותם כהורים ולחשיבות של שיתוף הפעולה עם צוות בית הספר. תקשורת בונה וחיובית, מצד שני הצדדים עשויה להיות בסיס לחשיבה יצירתית משותפת שתסלול את הדרך המועדפת להתמודד עם הקשיים.

חוגים – השתתפות בחוגים לסוגיהם (רכיבה על סוסים, ג'ודו, כדורגל, טניס, תיאטרון וכו') – עשויים לתרום אף הם לחיזוק הדימוי והבטחון העצמי.

נוער מתבגר

הדימוי והבטחון העצמי הוא נושא מרכזי בחייהם של מתבגרים. בתקופה שבה המתבגר עובר שינויים נפשיים ופיזיים כל כך משמעותיים, עסוק רובו ככולו בהשוואה עם האחר, במראה, בגובה, במשקל, בלימודים, במין השני ובסטטוס החברתי, הדימוי והבטחון העצמי "עובד שעות נוספות". ברוב המקרים המתבגר עובר התחבטויות אלו באופן תקין גם אם נקלע לפעמים ל"מצבי רוח" אופייניים לגיל ההתבגרות.

ואולם, במידה וקיימים סימנים משמעותיים לחוסר בטחון, הימנעות והרתעות ממפגש עם חברים, הסתגרות, אדישות, חוסר רצון ללכת לבית ספר, סימנים לעצבנות חרדה ודכאון, נטייה לביקורת עצמית חריפה ועוד. מומלץ יהיה לקיים ברור מקצועי מעמיק, אשר יתייחס להיקף הקשיים, מקורם, אופיים ומידת חומרתם, והאם מקורם בתחום האישיותי, הלימודי או החברתי. בנוסף יבדק האם חוסר הבטחון ממוקד במישור אחד או במישורים נוספים.

האבחנה של הקשיים ומידת חומרתם הם אשר עומדים בבסיס ההמלצה על הגישה הטיפולית המועדפת.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לנוער מתבגר – 10-15 מפגשים

טיפול זה מתאים לקשיים בדמוי ובבטחון העצמי הממוקדים בתחום אחד או שניים, ברמת חומרה קלה-בינונית.

דוגמא למקרה בו סוג טיפול זה מתאים: תגובה שלילית מאחת הבנות בכיתה להצעת חברות, ביכולתה לגרום לערעור הבטחון והדמוי הגברי ולתהליך הדרגתי של נסיגה בתחום החברתי. "אני כנראה לא מספיק שווה", "עכשיו היא מרכלת עלי עם החברות שלה", "איזו פדיחה" , "איבדתי את הבטחון להתחיל עם מישהי אחרת בכיתה".

טיפול דינאמי בשילוב אלמנטים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT) –

 20-40 מפגשים

גישה טיפולית זו מומלצת כאשר הקשיים בדימוי ובחוסר הבטחון מקיפים מספר תחומים, ברמת חומרה בינונית ומעלה. התפקוד היום יומי נפגע ומלווה בחרדה, מועקה ומצב רוח ירוד, עם ביטויים חיצוניים של היעדרות תכופה מבית הספר, ירידה בלימודים, המנעות ממפגשים חברתיים, ביטויי כעס ותוקפנות כלפי בני המשפחה וכו'.

גישה טיפולית זו עוסקת בעולמו הפנימי של המטופל, בחוויות משמעותיות מהעבר ובהווה, בקונפליקטים פנימיים מציקים, ובחלקים המודעים והלא מודעים שלהם. בטיפול זה משולבים גם אלמנטים מתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT ) הכוללים טכניקות הרפיה ושליטה עצמית.

 טיפול קבוצתי בנוער מתבגר

טיפול קבוצתי בנוער מתבגר נמצא מועיל במקרים רבים, בהיות הקבוצה מקום בטוח ומאפשר לשיתוף, עיבוד ותרגול הקשיים בנושא הדימוי והבטחון העצמי, במצב של אינטראקציה עם אנשים אחרים.

מבוגרים

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ממוקד וקצר מועד במכון רעות – 10-15 מפגשים

גישה טיפולית זו מומלצת כאשר קיים קושי ממוקד במישור או שניים, בדרגת חומרה קלה- בינונית, ללא השפעה שלילית משמעותית על התפקוד במישורים אחרים.

לדוגמא- קושי ממוקד לתפקד בדייט, קושי בהצגת עמדה / בדיבור מול קבוצה, חוסר בטחון בנהיגה, קושי ליזום שיחה עם הממונים בעבודה ועוד.

הטיפול הממוקד יעסוק בהבנת הסיבות לנטייה "ליפול" למחשבות שליליות, מתוך הבנה שחשיבה שלילית גוררת עמה תוצאה ידועה מראש – "נבואה שמגשימה את עצמה": "אני לא מצליח להביא את עצמי בדייט – אני כל כך לחוץ" – מחשבה זו עלולה ללוותו בכל דייט ולהביא להכשלתו מראש. בהמשך, הטיפול יקנה את היכולת להמיר את המחשבה השלילית בחיובית, ובנוסף, יקנה את היכולת להשתמש בטכניקות יעילות של הרפיה ושליטה עצמית. "אביא את עצמי בדייט, יש לי מה להציע, ימצא חן בעיניה בסדר – אך גם אם לא – גם זה בסדר"…

טיפול דינמי בשילוב אלמנטים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT)

כאשר מדובר בדימוי ובחוסר בטחון בהיקף רחב, ובדרגת חומרה בינונית ומעלה, מומלץ על ידנו טיפול יסודי ומעמיק יותר, שמטרתו לארגן ולחזק את העולם הפנימי, על הקונפליקטים, החרדות והמצוקות שבו, הגוררות עמן ערעור של הדימוי והבטחון העצמי. על כן הגישה הטיפולית במקרה זה היא דינאמית ביסודה, המתייחסת לחוויות מהעבר, לקונפליקטים פנימיים לא מודעים והשפעתם השלילית על הדמוי והבטחון העצמי. במהלך הטיפול, אנו נוהגים לשלב אלמנטים מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטכניקות להרפיה ושליטה עצמית.

טיפול קבוצתי

הטיפול הקבוצתי ידוע בתרומתו הרבה בעידוד וחיזוק נקודות תורפה וחולשות כמו חרדות, דימוי ובטחון עצמי ועוד. רבים המקרים בהם ניתן להסתפק בו, אך לעיתים מומלץ טיפול זה לצד טיפול פרטני, או בסיומו, כצעד מחזק ומשלים של הטיפול הפרטני.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי נשקל בהתאם לנסיבות. במקרים ספציפיים קלים – בינוניים, תשקל האפשרות לעזרה תרופתית נקודתית. במידת הצורך כדור הרגעה לפני מתן הרצאה או דייט חשוב, במקרים בהם חוסר הבטחון יוצר קושי רב בתפקוד היום יומי, יהיה מקום לשקול מתן טיפול תרופתי קבוע לתקופה מוגבלת, לצד הטיפול הפסיכולוגי. ניתן לקוות כי הטיפול הפסיכולוגי יאפשר במהלכו הורדת המינון התרופתי באופן הדרגתי עד להפסקתו.

212.199.114.250