טיפול זוגי

ידוע כי רבים מהזוגות חווים בשלב זה או אחר קושי או משבר ביחסיהם, אך מצליחים ע"י דו-שיח איכותי, סבלני, פתוח וכן, להתגבר על הקשיים ולחזור לנהל מערכת יחסים תקינה ומספקת. אולם רבים אחרים מתקשים בכך, עד כי נדמה לעיתים כי מדובר בשני "יריבים" הנלחמים האחד בשני, מלאי תסכול וכעס, מבלי יכולת להידבר ולהתפשר. לכאורה, אין זה "מפריע" להמשך שגרת יחסים, אך זו הופכת להיות טעונה, מתסכלת ומרוחקת, כפי שמוצאים אנו בקרב לא מעט זוגות.

הטיפול הזוגי מתנהל במסגרת מובנית, המונחית ע"י המטפל, מסגרת זו יוצרת מקום בטוח ולא שיפוטי, מה שמאפשר לבני הזוג להגיע לדו-שיח, גם אם לעיתים טעון וכעוס, המונחה ומווסת ע"י המטפל, באופן המאפשר לשני בני הזוג לבטא את אשר על ליבם – על הפערים בציפיות, על השגותיהם אחד כלפי השני וכד', כל זאת, תוך מאמץ כן ואמיתי להאזין האחד לשני, כמו גם לראות את התמונה דרך העיניים של הצד השני ולא רק מהזווית האישית של האחד. הטיפול מאפשר להגמיש דפוסי חשיבה נוקשים ובלתי מתפשרים, המתייחסים לתפישת החיים ולציפיות מבן הזוג, מקנה כלים מתאימים להתמודדות עם קונפליקטים אפשריים בין בני הזוג, כמו גם כלים מעשיים לתקשורת בונה, לשיפור יחסי ה"תן וקח" ביניהם.

הטיפול הזוגי אינו מבטיח שינוי מ"קצה לקצה", לעיתים השינוי הוא רוחבי ועמוק, לעיתים חלקי אך משמעותי, ולעיתים מתחוור שהפערים עמוקים מדי מבלי יכולת לגשר עליהם. הכרה זו מאפשרת לבני הזוג לשקול את המשך דרכם המשותפת, כל אחד ומחשבותיו, חרדותיו, העדפותיו ושיקוליו.

נדמה שהמונח טיפול זוגי מתייחס לרוב לזוגות נשואים ש"צברו מספיק שנים" כדי שהשגרה והשחיקה יכרסמו בלהט ובעוצמת הקשר ביניהם, עד לכדי שיעמום, אדישות, ריחוק ואף פרידה. אך למעשה, הטיפול הזוגי עוסק בזוגות נשואים ושאינם נשואים, ותיקים וטריים כאחד, אשר פונים לטיפול מסיבות שונות ומגוונות, היכולות להופיע בכל שלב לאורך שנות היכרותם – מקשיים בתקשורת, בקושי לקבל התנהגות מסויימת של בן/בת הזוג, מחסכים רגשיים (חוסר בהבעת חיבה, אהבה), פערים בעמדות ובגישה לדברים, מתסכול בחיי המין ועד לכעסים סביב היחס לילדים, למשפחה המורחבת, החברים, ועוד.

לעיתים קרובות מערכת היחסים בקרב זוגות "בעלי ותק" מושפעים מגורמים שונים המופיעים בחייהם – ילדים, קריירה תובענית, קשיי פרנסה, שחיקה, פיטורין, מחלת בן משפחה, כעסים לא מדוברים, בגידה, התמודדויות עם גידול הילדים, הורים מזדקנים ועוד. כל אחד מגורמים אלה ועוד רבים אחרים יכולים להוות סיבה להפרת האיזון ביחסים, להנמכת הציפיות ביחס לתפקודיו של כל אחד מבני הזוג, לתחושות הולכות וגוברות של תסכול וכעס, העלולים להביא לנסיגה ולפגיעה באיכות הקשר.

קיימות גם פניות של זוגות שיוצאים תקופה קצרה יחסית, ומדווחים כי חשים במשיכה רבה האחד כלפי השניה, אולם "לא מסתדרים" עם הגחמות האחד של השניה. תלונות כמו "השגעון שלה לנקיון משגע אותי", "הוא שתקן ממעט לדבר", "היא נהדרת אבל כשהיא מתעצבנת אני לא מכיר אותה", "כשהוא מחליט משהו בית דין לא יעזור".

אנו מוצאים לעיתים שהמשיכה האחד לשניה "מחזיקה" את הקשר, ושימת לב מועטה מופנית לאופי הקשר, לאישיותם, ולדרך בה בני הזוג מסתדרים ומתקשרים ביניהם. לעיתים הפערים משמעותיים ואולי אף בלתי ניתנים לגישור, למרות זאת, בני הזוג ממשיכים בקשר בהנחה ש"האהבה תנצח", "יהיה בסדר", "אל דאגה אני אלמד אותו/ה", אולם לרוב במהלך הקשר, גם אם נישאו, הפערים, התסכולים והכעסים נותנים אותותיהם ושוחקים בהתמדה את היחסים ביניהם. לרוב זוגות טריים נמנעים במצבים אלה מלפנות ליעוץ, מתקשים לקבל העובדה שיחסיהם זקוקים להתערבות חיצונית. "אנחנו זוג נשוי שהשנים שחקו את היחסים בינינו?", "אנחנו זוג טרי, נלמד להסתדר אחד עם השניה", "אבוי, אם כזוג טרי אנו זקוקים ליעוץ – מוטב אז שנפרד" וכדומה.