חרדת בחינות

רבים מכירים את תחושת אי הוודאות המלווה אותנו לפני ובזמן מבחן, ככל שחשיבותו רבה כך עולה מפלס המתח והדאגה. רוב הנבחנים מצליחים לפתח יכולות עצמאיות העוזרות להם למתן ולווסת את המתחים בימים שלפני ובעת המבחן. אולם, כ- 15% מהנבחנים מתקשים בכך ומוצאים עצמם חסרי אונים מול דרישות הבחינה, עד לכדי "שיתוק". מכאן הדרך אל הכישלון קצרה, וידועה מראש.

חשוב לציין:

  1. חרדת בחינות אינה תלויה ברמת האינטליגנציה של הנבחן, או ברמת שליטתו בחומר הבחינה. הוא יגיב באופן דומה גם כאשר יגלה שליטה מלאה בחומר, מכיוון שחרדתו נובעת ממניעים רגשיים- אישיותיים.
  2. מתח מתון ("נורמלי") לפני ובשעת מבחן, הינו מרכיב חיוני וחיובי, המשפיע בד"כ לטובה ואף עוזר להגיע לתוצאות מיטביות. העדרו, עלול לגרום לירידה בערנות, בריכוז ובמוטיבציה, ולעתים, להצלחה חלקית במבחן. אצל הסובלים מחרדת בחינות, המתח הינו חריג ולכן פוגם ביכולת להתמודד בהצלחה עם המשימה.
  3. חרדת בחינות שייכת לקטגוריה של חרדה ספציפית. הסובל מחרדה זו, לרוב, תפקודו במישורי החיים האחרים, תקין.
  4. חרדת הבחינות אינה חד ממדית, קיימות רמות תפקוד שונות, יש המצליחים במאמץ רב לעמוד במשימה, גם אם החרדה תמנע מהם להגיע לתוצאות המיטביות, ועד לאלה אשר החרדה משתקת אותם, עד לכדי חוסר מסוגלות לבצע המשימה.

תסמינים נפשיים וגופניים השכיחים בחרדת בחינות

עצבנות מוגברת, קשיים בריכוז, בשינה, בלבול ושכחה, בלק אאוט "לא מסוגל לחשוב"/ "לא זוכרת כלום", ייאוש, חוסר אונים, מחשבות על כישלון בטוח "כמה שאלמד הרי לא אצליח לתפקד, בטוח שאכשל". תחושות אלו מלוות בסימפטומים גופניים כמו חולשה, בחילות, כאבי בטן, שלשולים, מתן שתן מוגבר, פעימות לב מואצות, זיעה מוגברת ועוד.

גורמים אפשריים לחרדת בחינות

סיבות שונות עלולות להוביל לחרדת בחינות. מרגע כניסתנו לבי"ס, אוניברסיטה, ובמהלך החיים, מלוות אותנו הבחינות "המעצבנות", אשר לתוצאותיהן משמעות רבה בחיינו. הציון "היבש", משקף בעינינו את יכולתנו בתחום מסוים, ובנוסף  הוא מהווה גם בסיס להשוואה עם האחרים בכיתה, באוניברסיטה וכו'. האגו "הרגיש" שלנו חש מאוים  מהשוואה זו. לא לחינם אנו מגייסים (באופן לא מודע) את מנגנוני ההגנה העומדים לרשותנו, כדי "להסביר" את "התקלה" ועד כמה הציון "לא באמת" משקף את יכולתנו וכי אנו "שווים" הרבה יותר…

בין הסיבות האפשריות:

הטיפול בחרדת בחינות ב"מכון רעות"

אופי הטיפול בחרדת בחינות נקבע לאחר בירור מעמיק באשר לנסיבות שהביאו להתפתחותה.

לדוגמא– הבירור שאנו עורכים לתלמיד מתייחס לאורך הזמן ולנסיבות בהם החל לסבול מחרדת בחינות, למידת מעורבותם של ההורים: האם לוחצים להישגיות, למצוינות, מהי תגובתם להצלחה או כישלון וכו'. שאלות הקשורות לבי"ס, לאווירה בכיתה, לתחרותיות, לאופייה של המורה: קשוחה? ביקורתית? או מתונה ופשרנית. האם קיימים קשיי למידה כלשהם?

 במקרים רבים הטיפול ילווה בהדרכת הורים ויעוץ למערכת הבית ספרית.

בגילאים מבוגרים יותר, קיימת חשיבות לברור ההיסטוריה של הקשיים בבחינות. ייתכן כי קיימים קשיי למידה, בעיות קשב וריכוז לא מאובחנים, או בעיות רפואיות המעלות את מפלס החרדה וכו'. בשתי קבוצות הגיל, ניתן יהיה לשקול לצד הטיפול הפסיכותרפויתי מתן טיפול תרופתי נקודתי לפני ובזמן הבחינה.

הטיפול בחרדת בחינות הנהוג במכוננו, מתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית ((CBT, המשלבת במידת הצורך אלמנטים מהגישה הדינאמית. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), יוצא מנקודת הנחה שהחרדה היא תוצר של התנהגות נלמדת, על כן הוא פועל לשבירת מעגל הקסמים של המחשבה השלילית מעוררת החרדה, ע"י שימוש בטכניקות לשינוי הרגלי חשיבה שליליים, ובשילוב טכניקות התנהגותיות, של הרפיה, שכנוע עצמי, דמיון מודרך, נשימות עמוקות וכו'.