חרדה חברתית

חרדה חברתית היא פחד ורתיעה מפני אינטראקציה עם בני אדם. המפגש עם היחיד והרבים מלווה לרוב בתחושה של חוסר בטחון וחוסר נוחות, דאגה, מתח רב לעיתים עד לכדי תחושה של "שיתוק" ואיבוד שליטה.

החרדה החברתית קיימת מאז ומתמיד, אך מעולם לא אובחנה על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים. בשנת 1980, לראשונה, זכתה להכרה בDSM  (מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי). עד אז לא היו בידי רוב אנשי המקצוע הכלים המתאימים לאבחון ההפרעה, מכאן שגם הטיפול בה היה מוגבל וחלקי בלבד. ההערכה כי כ-7 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו ברמות חרדה שונות. התופעה נפוצה יותר בקרב נשים ביחס של 1:1.5.

החרדה מחולקת לשני סוגים עיקריים:

לחרדה זו השפעה ניכרת על איכות התפקוד ביום יום, המלווה לרוב, באי שקט פנימי, במתח רב, ובצל החשש התמידי מהמפגש הצפוי עם הסביבה האנושית. אוכלוסייה זו מרבה להשתמש במנגנוני הגנה המנעותיים, נמנעים עד כמה שניתן, מסיטואציות חברתיות רבות.

בתארינו את האפיונים המרכזיים של הפרעת החרדה, נכון להזכיר כי הסימפטומים החרדתיים מופיעים בדרגות חומרה שונות, ונבדלים בין אדם לאדם.

מהו ההבדל בין בישנות לחרדה חברתית

האדם הביישן, חווה חוסר בטחון, הססנות וחשש מסוים מהמפגש החברתי, ברמת חומרה קלה יחסית, אשר אינה מרתיעה ומונעת ממנו קיום מפגשים אלו. הביישן, לאחר זמן קצר "ישכח" את ביישנותו ויתפקד כרגיל ככל האפשר במפגשו עם האחרים. הביישנות אינה פוגמת לרוב באיכות החיים.

קיימים קווי דמיון מסוימים בין חרדה חברתית וביישנות, אך חומרת הסימפטומים, היקפם והשפעתם על איכות החיים, מדגישים את ההבדל ביניהם.

מהם הגורמים לחרדה חברתית

הגורמים המרכזיים המשפיעים על התפתחותה של חרדה חברתית קשורים לרוב, לחוויות המלוות את האדם מילדותו ובמהלך חייו הבוגרים.

 תסמינים גופניים ומחשבות נפוצות בחרדה חברתית

תסמינים גופניים

החרדה החברתית מלווה בתסמינים גופניים האופייניים למצבי חרדה. כפי שכבר צוין לעיל, התסמינים הנם נגזרת של עוצמת החרדה, על כן גם הם מופיעים בדרגות חומרה שונות.

מחשבות נפוצות

רפרטואר מגוון של מחשבות אופייניות מלוות את האדם החרד, לקראת מפגש מתוכנן ובשעת קיומו. להלן חלק מהן:

 שיטות הטיפול בחרדה חברתית

בחרדה זו, הממוקדת בתחום מסוים, כמו קושי בלהתבטא בפני קבוצה, להרצות בפני סטודנטים וכו', אנו נוהגים לאמץ את שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית ((CBT – המביאה לשינוי הדרגתי של מחשבות שליליות לכיוון חשיבה חיובי, השיטה משלבת טכניקות התנהגותיות של הרפיה ושכנוע עצמי הידועות ביעילותם הרבה במקרים אלו. "אני לא מסוגל לדבר בפני אנשים" ß "אין סיבה מיוחדת שאני לא יכול, אני יכול, אלמד אפילו ליהנות מכך".

הטיפול אורך בין 10-15 מפגשים. לרוב אין צורך בטיפול תרופתי, אלא אם ימצא לנכון, באופן זמני, ליטול כדור הרגעה (כמו ווליום, לוריון) לפני מטלה חברתית "מאיימת", כמו דיבור במסגרת קבוצתית, או מתן הדרכה/ הרצאה. ניתן להניח כי הצלחת הטיפול תוביל, לרוב, ליכולת תפקוד ללא כל עזרה תרופתית כלשהיא.

בשל היקפה וחומרתה של החרדה קיים צורך בטיפול מעמיק וארוך יותר מזה הנדרש בחרדה ספציפית. מכוננו אינו מסתפק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ((CBT, אלא נוהג לשלב בין שתי הגישות הדינאמית קצרת המועד והקוגניטיבית התנהגותית ((CBT. אנו רואים חשיבות רבה בהבנה מעמיקה יותר של מקור החרדה, הבנה זו חשובה לעשיית "סדר" בעולמו הפנימי של המטופל, "סדר" זה אמור להוות את התשתית לשילוב הגישה הקוגניטיבית התנהגותית ((CBT, המשלבת טכניקות לשינוי מחשבות שליליות לכיוון חיובי וטכניקות שונות ויעילות של הרפיה. שילוב נכון ומאוזן של שתי הגישות נראה לנו כמועדף להשגת תוצאות מיטביות.

אורכו של הטיפול בין 20-50 מפגשים.

טיפול תרופתי

בחרדה חברתית כללית, יש מקום לשלב טיפול תרופתי, לעיתים קיים גם הכרח, תלוי בדרגת החומרה שלה, הטיפול התרופתי המקובל הוא-

טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי בחרדה חברתית נמצא יעיל ואפקטיבי. במקרים רבים ניתן להסתפק בו. ללא צורך בטיפול פרטני.

לעומת זאת, בחרדה חברתית כללית, הננו ממליצים על טיפול פרטני, העוסק בעולמו הפנימי של המטופל, במטרה להבין את הנסיבות הגלויות והסמויות שגרמו לחרדה זו. הטיפול מקנה בין היתר כלים יעילים להרפיה ושליטה עצמית, הוא מאפשר במידת הצורך השתלבות בשלה ומתואמת יותר בקבוצה טיפולית, תוך ניצול מרבי של יתרונותיה.

הטיפול הקבוצתי מפגיש קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף – חרדה חברתית – חשיבות רבה נודעת לחוויית השיתוף, ליכולת לחלוק עם הקבוצה את החרדות והתסכולים ולהיווכח שגם אחרים חולקים אותן תחושות. היכולת לחלוק עם אחרים, ללמוד מניסיונם ולזכות בעידודם, מטעין בכוחות חדשים במוטיבציה ובאופטימיות שאכן ניתן להביא לשינוי.

מתי נכון לפנות להתייעצות מקצועית

אנשים רבים מצליחים "להסתדר" עם חרדות חברתיות ספציפיות, לרוב על ידי הימנעות ממצבים אלו. לדוגמא- אדם המתקשה להרצות או לדבר בפני קבוצה, ימנע מכך מבלי שהדבר יפגע באיכות חייו. על כן לא יעלה גם הצורך לפנות לטיפול. לעומת זאת, אדם המתקשה לתפקד בדייט זוגי, יחווה זאת כקושי קבוע מעיק ומתסכל, המשפיע על איכות חייו ויכולתו להכיר בת זוג. או מרצה באוניברסיטה המחויב להרצות בפני סטודנטים, החרדה הרבה, מעיקה ומכבידה עליו בכל עת שעליו להתמודד עם המטלה המלחיצה.

במקרים אלו מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

בחרדה חברתית כללית, מטבעה, מלווה את האדם שעות רבות לאורך היום, מכבידה על תפקודו השגרתי ופוגעת באיכות חייו. מומלץ על טיפול פרטני, במהלכו יהיה ניתן במידת הצורך, לשלב גם טיפול קבוצתי.

 

212.199.114.250